פסק-דין בתיק ת"ק 28908-01-12

תביעה כספית ע"ס 4,000 ש"ח.

א. התביעה :

בהתאם לכתב-התביעה, נהגה התובעת את רכבה ברחוב ספיר ברחובות. אותה עת, נהג הנתבע ברכבו, ויצא מחניית אחד הבניינים ופגע ברכבה של התובעת. נסיבות נוספות לא פורטו בכתב-התביעה.

נזקה של התובעת תואר כדלקמן: "חברת הביטוח שלי שילמה לי רק על תיקון האוטו, ולכן אני מבקשת מבית-המשפט שהנתבע ישלם לי גם על עוגמת הנפש, שנגרמה לי והזמן שבזבזתי".

ב. ההגנה :

בכתב-ההגנה, אשר נמסר מטעם הנתבע וחברת הביטוח הראל (חברת הביטוח ביקשה להצטרף כנתבעת נוספת, אך בית-המשפט לא אישר את הצטרפותה לאור הסעד המוגדר המבוקש בכתב התביעה), נטען כי הנתבעים שילמו את נזקי התובעת במלואם, לפי דרישתה, ואין מקום לראש הנזק הנטען בדבר עוגמת נפש בסך 4,000 ש"ח.

הנתבע תאר את התאונה כך: "בשעת הצהריים המוקדמת לערך יצאתי מן החנייה של אחד הבניינים באזור פארק המדע. רכב שהגיע מצד שמאל לימין שלי, נסע צמוד מאוד לימין, לא שם לב אלי, חלף מולי במהירות והשתפשף בי...".

ג. דיון :

התובעת העידה בבית-המשפט, חזרה על האמור בכתב-התביעה והסבירה, כי עוגמת הנפש שלה נובעת מכך שבעת התאונה, הנתבע לא מסר לה את פרטיו, והיא נדרשה למהלכים שונים ולבזבוז זמן יקר כדי לאתרו (עמוד 1 שו' 8 - 28).

הנתבע הודה בבית-המשפט, כי הוא אשם בקרות התאונה (עמוד 2 שו' 4). הוא מסר, כי הוא מסר לתובעת את פרטיו, אשר כללו כרטיס ביקור והוא אף נטל ממנה את מספר הטלפון שלה, ולאחר מכן ניסה להשיגה.

אני מקבל את גרסת התובעת, שלפיה הנתבע התחמק מלמסור את פרטיו, וכי התובעת לא יכולה הייתה לאתרו, מהנימוקים הבאים:

ראשית, הרושם הישיר שעשתה התובעת בעדותה.

שנית, הנתבע עצמו טען, כי הוא מסר לתובעת רק את כרטיס הביקור שלו, ולא את שאר הפרטים הנדרשים, בהתאם לדין.

שלישית, הנתבע הגיש לבית-המשפט מסמך המלמד, כי הוא הודיע לחברת הביטוח שלו על המקרה הביטוחי, אך מסמך זה מולא רק ביום 9.11.11, ביחס לתאונה שארעה ביום 22.6.11. כלומר, הנתבע לא מיהר להודיע על התאונה לחברת הביטוח שלו ובכך יש ללמד על נכונות טענתה של התובעת.

רביעית, אילו מסר הנתבע לתובעת את פרטיו, בהתאם לדין, מדוע נזקקה התובעת לפנות אל תחנת המשטרה, כדי להגיש תלונה, במטרה לברר את פרטיו.

חמישית, במסמך שאותו רשם הנתבע למשטרת ישראל, הוא רשם: " לאחר המקרה, יצאתי אני והנהגת אשר הייתה ברכב, החלפנו מספרי טלפון, רשמתי את שלה, והבאתי לה כרטיס ביקור שלי. המספר שרשמתי שלה היה שגוי...יש לציין, כי לא החלפנו פרטי ביטוח ושאר פרטים אישיים בשל פקק עצום ולחץ משאר הנהגים...". בפניי העיד הנתבע: "התקשרתי אליה והיא לא ענתה לי" (עמוד 2 שו' 5). הנה כי כן, הנתבע לא העיד, כי המספר היה שגוי, כטענתו באותו מכתב.

לעניין הנזק:

חברת הביטוח של הנתבע פיצתה את התובעת במלוא נזקה בסך 5,169 ש"ח.

התובעת עותרת לחייב את הנתבע בגין עוגמת נפש בסך 4,000 ש"ח.